קרן פנסיה

פנסיה היא אחת העסקאות הגדולות ביותר בחיינו. מדובר בעסקה שיכולה לנוע בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים (תלוי בשכר של החוסך).

 

באופן פרדוקסלי, אנחנו מתייחסים באופן שונה לשקל שיש לנו בבנק ולשקל שיש לנו בקרן הפנסיה. 

 

מי מאיתנו לא רכש טלפון סלולרי ועשה סקר שוק יסודי לבדיקת המחירים? 

 

עד כמה שזה יישמע מוזר, אנחנו רגילים ומוכנים לבדוק ולהשוות טיסות לחו"ל, מוצרי חשמל ושירותים שונים, אבל כשזה נוגע לפנסיה ולחיסכון של עשרות ומאות אלפי שקלים, פחות.

מהי קרן פנסיה?


קרן פנסיה היא מוצר חיסכון שמטרתו לאפשר לחוסך קבלת קצבה חודשית, מעין משכורת, ביום בו יפרוש מהעבודה. קרן הפנסיה היא הבן המועדף על משרד האוצר והיא שייכת למשפחת החיסכון הפנסיוני, יחד עם שני מוצרים נוספים, שמשמשים לחיסכון לפרישה: ביטוח מנהלים וקופת גמל. קרן הפנסיה ומוצרי החיסכון הפנסיוני האחרים נולדו לענות על הצורך של המדינה להבטיח רווחה כלכלית לתושביה כשיגיעו לגיל הפרישה. מדובר למעשה בסוג של "חבילת הכל כלול" ויש בקרן הפנסיה מעבר למרכיב החיסכון לפרישה גם ביטוח בשני מצבים: פטירה מוקדמת ואובדן כושר עבודה. כלומר, אם החוסך הלך לעולמו או שהוא אינו מסוגל לעבוד – בשני המקרים הללו הקרן נותנת מענה בדמות של קצבה חודשית לשאירי החוסך (האלמנה והיתומים). בעת פטירה מוקדמת, יקבלו האלמנה והיתומים (המוגדרים כשאירים) קצבה חודשית שנקראת "קצבת שאירים" והיא ניתנת למשך שארית חיי האלמנה.




איך זה עובד?


התשלום לקרן הפנסיה משולם מידי חודש על ידי העובד והמעביד, או אם מדובר בעצמאי - אז רק על ידי העובד. על פי צו הרחבה לחוק פנסיה חובה, החל משנת 2008 שכירים מחויבים להפקיד לקרן הפנסיה בשיעור של כ-12.5% מהשכר, כשהחלוקה היא 6.5% המופרשים על ידי המעביד ו-6% המופרשים על ידי העובד. להפקדות אלו מתווספת הפקדה של לפחות 6% מהשכר לפיצויים. עובד שכיר שמעוניין להגדיל את הפנסיה העתידית שלו יכול להפקיד להגדיל את שיעור ההפקדה מ-6% ל-7%. מנגד, גם המעסיק יכול להפקיד מעבר לחובה של 6.5% ועד למקסימום של 7.5% ופיצויים בשיעור של עד 8.33%. כלומר ההפקדה המינימלית המחויבת להפקדה לעובד היא 18.5% מהשכר לעומת הפקדה מקסימלית של 22.83% מהשכר החודשי, או עד תקרה של 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק שעומד על 10,000 שקלים (הנמוך מביניהם). עובד המעוניין להגדיל את החיסכון שלו בקרן הפנסיה מעבר לתקרת ההפקדה, יכול להגדיל בהתאם את שיעור ההפקדה ולהפריש סכום גבוה יותר לקרן פנסיה כללית/ משלימה, אשר לא מוגבלת בסכומי ההפקדה. ההפקדה מתבצעת כאחוז מהשכר המבוטח, כלומר השכר שלפיו מבוצעת ההפקדות לפנסיה. במקרים רבים, השכר המבוטח הוא נמוך מהשכר בפועל, לדוגמא: סוכן מכירות עם שכר בסיס של 8,000 שקל ובונוסים ותוספות אחרות בסך 12,000 שקל. השכר המבוטח שלו הוא 8,000 שקל ולכן אם הוא ייקלע למצב של אובדן כושר עבודה, יקבל קצבה חודשית של 6000 שקלים (75% מהשכר המבוטח), לעומת המשכורת אותה קיבל כשעבד בפועל, בסך 20,000 ש״ח.




מאפיינים של קרן פנסיה


ישנם שני מאפיינים בולטים בקרן הפנסיה: 1. ערבות הדדית – בניגוד לביטוח מנהלים בו הסיכון חל על חברת הביטוח, בקרן הפנסיה העמיתים עצמם נושאים בעלויות הביטוח לכיסוי מפני סיכונים כמו אובדן כושר עבודה ופטירה קודמת. יש קופה משותפת אליה מפריש כל עמית וממנה יוצאים תשלומים שוטפים לקצבאות נכות ושאירים. היתרון של ערבות הדדית הוא במחיר הנמוך שמשלמים החוסכים. 2. תקנון הניתן לשינוי – גם כאן אין חוזה כמו בביטוח מנהלים, אלא תקנון שיכול להשתנות על ידי חברת הניהול של הקרן.




יתרונות קרן הפנסיה


לקרן הפנסיה שלושה יתרונות מרכזיים: 1. עלויות זולות – הרפורמה בקרנות הפנסיה, כמו גם קרנות הפנסיה הנבחרות של האוצר, הובילו לירידה חדה בדמי הניהול. הכלל הזה פשוט בבסיסו: ככל שנשלם פחות דמי ניהול, כך יגדל החיסכון לגיל הפרישה והקצבה החודשית שנקבל. 2. תשואה מובטחת מהמדינה – משרד האוצר מעניק הבטחת תשואה של 4.86% לשנה באמצעות אגרות חוב. מנהלי קרן הפנסיה משקיעים את כספי החוסכים בבורסה ולכן בתקופה של שפל בבורסה, הבטחת תשואה זו מהווה עוגן יציב. 3. הטבות מס – הפקדה לקרן הפנסיה מזכה בהטבות מס מהמדינה: אנחנו משלמים פחות מס הכנסה וזוכים לפטור ממס על הרווחים שייצברו בקרן.




מה הן שלוש קרנות הפנסיה בישראל?


ישנן שלוש קרנות פנסיה נפוצות: קרן פנסיה תקציבית, קרן פנסיה ותיקה וקרן פנסיה חדשה. 1. קרן פנסיה חדשה – זוהי הקרן הנפוצה ביותר וכל מי שהתחיל לחסוך לפנסיה החל משנת 1995 משתייך אליה. קרנות אלו, שהחליפו את הקרנות הותיקות, מחוייבות באיזון אקטוארי. דמי הניהול המקסימליים בקרנות הפנסיה החדשות עומד על 0.5% מהצבירה ו-6% מההפקדות. לדוגמא: על כל 100 שקלים שנפקיד, נשלם 6 שקלים במעמד ההפקדה ובהנחה וצברנו כבר 1000 שקלים בחיסכון, נשלם 50 שקלים נוספים בשנה. קרן הפנסיה החדשה נחלקת לקרן פנסיה חדשה מקיפה, שאליה מופקדים מרבית הכספים וקרן פנסיה כללית/ משלימה, שהיא רובד משלים למי שהפקיד עד תקרת היכולת בקרן הפנסיה המקיפה. 2. קרן פנסיה ותיקה - קרנות פנסיה שהיו פתוחות למצטרפים חדשים עד שנת 1995 והן חסומות למצטרפים חדשים. קרנות אלו מבוססות על צבירת זכויות על פי מספר שנות הותק בקרן, כאשר הפנסיה המקסימלית שהחוסך יקבל היא 70% מ-ממוצע השכר שלו. בניגוד לקרן פנסיה חדשה שבה אין זכויות, יש כסף שנצבר בהתאם, בתוספת הרווחים שייצברו מהשקעות. מודל החיסכון בקרנות הפנסיה הותיקות מתבסס על ותק העבודה של החוסך, כאשר כל עובד צובר בכל שנה אחוזי זכאות לפנסיה בגובה של 2%, עד שיגיע לתקרה של 70% בגיל הפרישה. ההבדל המרכזי בין קרנות הפנסיה החדשות לותיקות הוא שבעוד ובקרנות הותיקות צבר החוסך זכויות שהיוו למעשה התחייבויות שקשה לחזות מצד הקרן כלפיו, בקרנות החדשות החיסכון הוא בהתאם לכספים שהפריש החוסך, בתוספת התשואות שצבר במהלך השנים. 3. קרן פנסיה תקציבית – קרן פנסיה שהיתה קיימת בעבר ואינה עוד. קרן זו היתה נחלתם הבלעדית של עובדי המדינה. כיום ניתן למצוא אותה בקרב בני 45 ומעלה, בקרב פקידי ממשלה, יוצאי צבא, משטרה, שב"ס וכו'. אותם פנסיונרים עתידיים, כבר מסודרים והם לא צריכים לדאוג יותר מידי מגיל הפנסיה, שכן המדינה כבר דאגה להם בפנסיות עתק. אם לפשט את זה, נוכל לסכם כי מצבם של מקבלי הפנסיה התקציבית מעולה, לעומת פנסיונרים של קרן הפנסיה הותיקה שמצבם טוב, ואילו אנחנו, בקרן הפנסיה החדשה, שמצבנו רע ביחס לקודמינו. היום אנחנו עובדים פחות מבעבר וחיים יותר מבעבר, והמשמעות היא שביום בו נפסיק לעבוד, לא נצליח לשמור על רמת החיים אליה התרגלנו אם נבנה רק על קרן הפנסיה ולא נצבור נכסים שונים. קרן הפנסיה הוא מכשיר חיסכון מורכב ודרוש איש מקצוע כדי להתאים אותה לצרכים של החוסך. הבעיה היא שבשנים האחרונות, אפילו אנשי המקצוע שאמורים להסביר את החשיבות לחוסך, כמעט ונעלמו סיבה הפשוטה: אין עמלה בפנסיה ולכן אין לאף אחד אינטרנס לדבר איתכם על הפנסיה שלכם. אבסורד, אני יודע.





 

ביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים הוא אחד משני מוצרי החיסכון המרכזיים לגיל הפרישה, יחד עם קרן הפנסיה. כיום, בהסתמך על נתוני רשות שוק ההון, למעלה מ-380 מיליארד שקל מנוהלים בפוליסות ביטוח מנהלים בידי חברות הביטוח. 

 

אנסה לשפוך אור על המוצר המורכב הזה שנקרא ביטוח מנהלים, אסקור מעט את ההסטוריה וההתפתחות שלו על פני השנים ואנסה לזקק למי הוא מתאים כיום. 

 

את הסקירה נתחיל בספוילר: ככלל אצבע, כל מי שהצטרף לביטוח מנהלים עד חודש יוני בשנת 2001 – ככל הנראה נמצא בתכנית מצוינת שכדאי לשמור עליה. 

 

מאז, הרגולטור שינה את הכללים והחליט 'להרוג' את המוצר ולהעדיף באופן מובהק את קרנות הפנסיה. לצורך המהלך הוציא המשרד אוצר רפורמה בפנסיה, שהטיבה בעיקר עם קרנות הפנסיה והעלימה כמעט לחלוטין את ביטוחי המנהלים.

מה זה ביטוח מנהלים?


בניגוד לשם הנוצץ 'ביטוח מנהלים' שיצרו חברות הביטוח כדי למתג את המוצר כיוקרתי, למעשה מדובר במוצר חיסכון פנסיוני המיועד לכלל העובדים ולא רק למנהלים. השם ביטוח מנהלים הוא כאמור גנרי ובנוי משילוב של ביטוח וחיסכון, ומהווה אחת משלוש האלטרנטיבות המוכרות על ידי משרד האוצר לחיסכון לפרישה.




איך זה עובד?


לביטוח מנהלים יש 3 מרכיבים: חיסכון לפנסיה שמבטיחה לחוסך קצבה חודשית בגיל הפרישה עד יום מותו, ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים במקרה של פטירה מוקדמת. התשלום לביטוח מנהלים משולם מידי חודש על בסיס השכר הפנסיוני, שהוא לא תמיד זהה לשכר של העובד. בשפה מקצועית זה נקרא ״השכר המבוטח״, לדוגמא: עובדים שמרוויחים שכר בסיס של 10,000 שקלים ועוד תוספת על סך 5000 שקלים, בונוסים על מכירות. המעביד מפריש להם לפנסיה רק על שכר הבסיס, ולכן זהו השכר המבוטח. לרוב מבנה ההפקדות המקובל בביטוחי המנהלים הם באופן הבא: תגמולי העובד 6% והמעביד מפריש, 6.5% לתגמולים ועוד 8.33% לפיצויי פיטורים. בנוסף רוכש המעסיק או שניהם יחד, כיסוי מפני אובדן כושר עבודה בתקציב של עד 2.5%.




איך מחשבים את הקצבה החודשית בביטוח המנהלים?


חישוב הקצבה החודשית נעשה באמצעות חלוקה של סכום החיסכון הצבור במספר שנקרא "מקדם הקצבה“, שנקבע על פי תוחלת החיים הצפויה. כמו בכל תרגיל חשבונאי של מונה ומכנה, מכיוון שסכום הצבירה נמצא במונה והמקדם במכנה – ככל שהמקדם נמוך יותר, כך הפנסיה החודשית תהיה גבוהה יותר. דוגמא להמחשה: ישראל עבד 30 שנה וחסך 2 מיליון שקלים. מקדם הקצבה שלו הוא 200 ולכן יקבל 10,000 שקל קצבה חודשית (2,000,000/200). אם מקדם הקצבה יעלה ל-220, ישראל יקבל רק 9,090 שקלים! מדובר בהבדל של כמעט 1,000 שקלים מידי חודש ובמצטבר יוצר הפרש של למעלה מ-100 אלף שקלים. עד שנת 2013 אותו מקדם היה מובטח, כלומר הוא נקבע בעת ההצטרפות לביטוח המנהלים ונשאר קבוע. משנת 2013 ועד היום, הוא נקבע בעת הפרישה (למעט מי שמצטרף לביטוח המנהלים מגיל 60). זאת הסיבה שמי שיש לו "מקדם קצבה מובטח", כלומר קבוע, כדאי לפנות לאיש מקצוע שיבחן את כדאיות המעבר לקרן פנסיה בזהירות רבה יותר.




למי זה מתאים? ומה עדיף - קרן פנסיה או ביטוח מנהלים?


ביטוח מנהלים מתאים בעיקר למי שמשתכר ברמות שכר גבוהות ומכיוון שקרן הפנסיה מוגבלת בתקרה, מפצלים את ההפקדה גם לביטוח מנהלים כרובד משלים. ברוב המקרים, קרן פנסיה עדיפה על ביטוח מנהלים, זאת בעיקר בשל עלויות זולות יותר בקרן הפנסיה. הדבר תקף שבעתיים למי ששכרו נמוך מהשכר הממוצע במשק שעומד על 10,000 שקלים. מעבר לרמות שכר של 20,000 שקלים, ניתן לפצל גם לביטוח מנהלים. לפי בדיקה של רשות שוק ההון באוצר, מי שיחסוך לפנסיה לפי שכר של 10,000 שקלים למשך 40 שנה, יצבור חיסכון של 1.8 מיליון שקל בקרן הפנסיה, לעומת חיסכון של 1.5 מיליון שקל בביטוח מנהלים. כלומר, פער של 300 אלף שקלים לטובת קרן הפנסיה! לסיכום: ביטוח המנהלים הוא מוצר חיסכון פנסיוני שהיה עדיף במאה הקודמת ובעשור האחרון הולך ומפנה את מקומו לטובת קרן הפנסיה, שהפכה למוצר הדגל של החיסכון הפנסיוני.





© כל הזכויות שמורות לאסף מליחי