קופות גמל להשקעה

היא נולדה ב-2016 בתמיכה של כחלון, שר האוצר דאז, והיום היא אפיק חיסכון, שמנהל נכסים בהיקף של 13.5 מיליארד שקל.

נעים להכיר: קופות הגמל להשקעה. 

מה זה קופת גמל להשקעה?


כרובנו שומעים את צמד המילים קופת גמל, הקונוטציה הראשונית היא שמדובר במכשיר השקעה לטווח ארוך שמיועד לגיל הפרישה וזה אכן נכון. קופת גמל להשקעה היא מוצר שונה שנועד לחיסכון לכל מטרה בתמיכת משרד האוצר שרצה לעודד חיסכון נוסף לצד החיסכון לפנסיה. מדובר במכשיר חיסכון שונה שדומה יותר לתכנית חיסכון נזילה – כזו, שמאפשרת לפגוש את הכסף בכל רגע נתון ולא רק בפרישה, רק עם 'טוויסט' מעניין - אפשרות לחסוך את הכסף עד גיל הפרישה ולקבל את הכסף בקצבה חודשית פטורה ממס! למי שימשוך את הכסף לפני גיל הפרישה, ישלם מס באופן דומה לכל מכשיר השקעה אחר מס של 25% על הרווחים.




איך זה עובד?


כל אחד רשאי לפתוח קופת גמל להשקעה, ללא מגבלת גיל. ניתן להפקיד באיזה אופן שרוצים – סכום חד פעמי או הפקדה חודשית שוטפת (יש מינימום של 150 ₪ בדרך כלל). הפקדת הכסף לקופת הגמל להשקעה ניתנת להעברה במגוון אפשרויות: העברה בנקאית, הוראת קבע או צ'ק. ניתן לבצע את ההשקעה לבד, אך למי שאין ידע וזמן, רצוי שיפנה לאיש מקצוע עם רישיון פנסיוני כדי לקבל החלטה מושכלת שתתאים לצורך שלו. כך למשל, כאשר מחליטים על טווח השקעה של שנתיים לעומת השקעה לטווח של 20 שנה – רמת הסיכון משתנה בהתאם. בנוסף, יש לקחת בחשבון סוגיות כמו באיזה גוף לבחור לנהל הכסף, מה מסלול ההשקעה המתאים, מינוי מוטבים ועוד.




למי זה מתאים?


קופת הגמל להשקעה היא מוצר מדף שמתחרה על הכסף הפנוי של הציבור – מאות מיליוני שקלים שיושבים בבנקים בפיקדונות, בקרנות נאמנות ובתיקי השקעות. למעשה קופות הגמל להשקעה היא מעין תכנית חיסכון שמתאימה לכל מטרה. אלו 3 השימושים המרכזיים: 1. הגדלת הפנסיה - עובד עצמאי למשל, עם פנסיה נמוכה, יכול להפקיד לקופת הגמל להשקעה בנוסף להפקדות הקיימות ובכך להגדיל את הפנסיה העתידית שלו ולחסוך במס סכום שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים על פני שנים. 2. חיסכון למטרה מסוימת - כלי נהדר לחיסכון חודשי, שייצור נכס עתידי להורים עבור מטרה מסוימת לילדים: חתונה, עזרה בדירה וכו'. 3. השקעה בשוק ההון - אלטרנטיבת השקעות זולה ואיכותית עבור מי שמשקיע כבר היום במוצרים כמו קרנות נאמנות או בתיק ניירות ערך של אגרות חוב ומניות בבנק או בבית השקעות.




יתרונות קופת הגמל להשקעה


היתרון העיקרי של קופות הגמל להשקעה טמון בהטבות המס שהן מציעות, אלא שנכון ל2020 ועל רקע חסרונה של ממשלה מתפקדת, ההטבות טרם אושרו בכנסת. אז מהן ההטבות? מה קיים כבר ומה עדיין לא בתוקף? 1. מעבר בין מסלולי השקעה - הטבה קיימת - ניתן כיום לעבור בין מסלולי ההשקעה השונים (מניות, כללי, סולידי) באותה קופת גמל ללא אירוע מס. מדובר, ביתרון משמעותי שחוסך תשלום מס מיותר שקיים בקרנות נאמנות או תיק השקעות. אין סיבה לשלם מס בגלל שינוי רמת הסיכון - זה מקטין את שווי התיק ופחות כסף עובד. המעבר בין מסלולי ההשקעה ללא תשלום מס – הטבה משמעותית שיכולה להסתכם באלפי שקלים על פני השנים והיא קיימת גם במוצר השקעות דומה כמו פוליסת חיסכון שנקראת גם פוליסה פיננסית שעליו ניתן לקרוא במאמר נפרד. 2. מעבר בין גופים מנהלים - הטבה שלא בתוקף - מעבר בין קופה אחת לקופה אחרת לא אפשרי כיום. לצורך הדוגמא: אם יש לי קופת גמל להשקעה בפסגות ואני רוצה לעבור לניהול של בית השקעות אחר כמו אלטשולר שחם או אנליסט ללא אירוע מס - האפשרות חסומה. כלומר, כדי לעבור לגוף השקעות אחר, צריך לממש את ההשקעה לשלם מס על הרווחים ואז להפקיד שוב לקופה גמל חדשה. 3. פטור ממס למי שבוחר למשוך הכסף כקצבה - הטבה לא בתוקף - משיכה זו אינה אפשרית כיום גם למי שעומד בתנאים, כלומר חצה את גיל 60 ומעוניין למשוך את הכסף כקצבה. כלומר, כל מי שרוצה לממש את האופציה למשוך את הכספים בדרך של קצבה חודשית ולהנות מפטור מלא ממס על הרווחים צריך להמתין לאישור הרגולטור בכנסת. באופן כללי, האופציה למשוך את הכספים כפנסיה היא חלומם הרטוב של פקידי האוצר, אבל החוסך הממוצע, ככל הנראה לא מתכוון להשאיר את הכסף שחסך בקופה להשקעה ולייעד אותו לפנסיה. לפיכך, היתרון המשמעותי הוא היכולת לעבור בין מנהל השקעות אחד למנהל השקעות אחר ללא אירוע מס, הטבה שאם תאושר תעודד יותר תחרות ותעשה טוב לחוסכים. יתרונות נוספים לקופות הגמל להשקעה: 1. חשיפה נמוכה יותר לבורסה ותמהיל השקעות מגוון יותר – למוצרים המתחרים כמו תיק השקעות או קרנות נאמנות, קיימת מגבלה להשקעה בשני מוצרים בלבד - אגרות חוב ומניות. בקופת הגמל לעומת זאת, יש חשיפה למגוון רחב יותר של השקעות שמניבות יותר מאגרות החוב. כך למשל, קופת הגמל יכולה להשקיע בנכסים שלא נסחרים בבורסה ולכן פחות מושפעים ממנה. לא חסרות דוגמאות: נדל"ן מניב, הלוואת פרטיות, קרנות גידור ועוד מכשירים מתוחכמים שיכולים להשיג תשואה עודפת במיוחד בסביבת הריבית הנמוכה, תוך הקטנת התנודתיות בשל חשיפה נמוכה יותר לשוק ההון. 2. עלות זולה וניהול איכותי – זה יישמע מצחיק, אבל אפשר להפקיד היום 100 אלף שקל בקופות גמל של אלטשולר שחם או ילין לפידות - מהמובילים במנהלי ההשקעות ולשלם דמי ניהול שנתיים של סביב 0.7%. לעומת זאת, מי שיפקיד 500 אלף שקל בתיק השקעות באותם בתי השקעות ישלם סביב 1%-1.2% דמי ניהול שנתיים. אותו מנהל, רמת סיכון זהה, ופער עלויות משמעותי. מתנתקים מהבנק ומתנתקים מעלויות: בניגוד לקרנות נאמנות בבנק או תיק ני"ע בבנק, בקופת גמל להשקעה אין את עמלות הבנק, כי הן מוצר חוץ בנקאי ולכן אין צורך בתשלום של עמלות מיותרות ומרגיזות כמו פעולות קניה ומכירה גבוהות של 0.2% לפעולה ועמלת דמי משמרת של 0.15%-0.6% שגובה הבנק מכל שווי התיק! לצורך המחשה על תיק של 1 מיליון שקל, ישלם משקיע שיש לו תיק השקעות מנוהל בבנק סכום שנע בטווח של 1,500 ל-6000 ₪ - כל שנה, על עמלה שנקראת דמי משמרת – ואני מבטיח לכם שאין מי ששומר על הניירות – מדובר בעמלה היסטורית שעדיין קיימת. 3. גמישות בהפקדה ובמשיכה – יתרון חשוב ונוח הוא הגמישות בסכום שתבחרו להפקיד. ניתן להפקיד כל סכום מעל המינימום שעומד על 100-200 שקלים לחודש ולנהל את ההשקעה במנותק מהחשבון השוטף בבנק. באופן פיסכולוגי קשה יותר למשוך חסכון שמנוהל מחוץ לבנק. כולנו מכירים את הפיתוי למשוך חסכונות ברגע שההוצאות עולות. תיק ההשקעות שנמצא בבנק נמצא תמיד מול העיניים ומכאן הדרך למימוש חלק מתיק ההשקעות בבנק קצרה. ההרגל הזה מוביל להפסקת החיסכון ולנגיסה בחסכונות לטובת ההוצאות שגדלות כי יש מימון זמין. ולפיכך נכון לנתק את ההשקעה מהחשבון השוטף, להחליט על סכום מקסימלי שניתן לחסוך ושהסכום יירד כחלק מההוצאות השוטפות.




האותיות הקטנות של המוצר


יש 2 נקודות חשובות שכדאי לתת עליהן את הדעת: 1. יש תקרת הפקדה של עד 71,337 שקלים בשנה לאדם. התקרה הזו "קיצצה" למוצר את הכנפיים והפכו את קופת הגמל להשקעה ללא רלבנטית עבור מי שצבר מאות אלפי שקלים. יחד עם זאת, משפחה קלאסית: זוג הורים ושני ילדים, סה"כ 4 נפשות ניתן לפתוח 4 קופות ולהפקיד לכל אחד מבני המשפחה את תקרת ההפקדה. 2. יתרונות המיסוי שהיו אמורים להיכנס לתוקף, והם למעשה הבשורה הגדולה של המוצר, עדיין לא אושרו ולא מאפשרים לחוסכים להנות מחלק מהטבות המס.




השורה התחתונה לעצלנים


קופות הגמל להשקעה, הן הבטחה גדולה של משרד האוצר שלא התממשה. הציבור לא נוהר אליהן והן אופציה נחותה ביחס לפוליסות החיסכון, בעיקר בשל הגבלת התקרה להפקדה שנתית של 70 אלף שקל בערך, שהוציא מהמשחק את הכסף הגדול שזרם לפוליסות החיסכון שבהן אין תקרה להפקדה. יחד עם זאת, גם אם לוקחים בחשבון את ההטבות של האוצר שעדיין לא נכנסו לתוקף, קופות הגמל להשקעה הן עדיין מוצר מצוין למי שיש לו עשרות אלפי שקלים פנויים ומעוניין בניהול איכותי ועלויות זולות ביחס לאלטרנטיבות אחרות כמו קרנות נאמנות.





פוליסות חיסכון/

פוליסה פיננסית

 

איך יכול להיות שיש מוצר חיסכון מצוין, שיצא לפני כמעט עשור ואף לא שמע עליו? תכירו את פוליסות החיסכון, אחד ממוצרי ההשקעה הפופולאריים בקרב משקיעים מתוחכמים. אם אתם לא מכירים את המוצר וחוסכים במוצרים אחרים, קרוב לוודאי שאתם לא מרוויחים את המקסימום בהשקעות.

מיליארדי שקלים נודדים כל שנה מהבנקים לחברות הביטוח בשנים האחרונות. פוליסות החיסכון המנוהלות היום על ידי חברות הביטוח כבר גייסו קרוב ל-100 מיליאד שקלים – גיוס עתק שמציג קצב צמיחה של עשרות אחוזים כל שנה.

המוצרים המתחרים: קרנות הנאמנות וניהול התיקים, חווים תהליך הפוך וסובלים מפדיונות ויציאה של כספים לפוליסות החיסכון ולקופות הגמל. 

מה זה פוליסת חיסכון?


פוליסה חיסכון היא למעשה מוצר חיסכון פרטי ונזיל המנוהל על ידי חברות הביטוח ומפוקח על ידי הממונה על שוק ההון במשרד האוצר. השקעה זו, מאפשרת לחסוך לכל מטרה, לטווחי זמן שונים, כאשר בכל רגע נתון יש אפשרות לממש את ההשקעה. פוליסת החיסכון, הגיחה לעולם בשנת 2010 בעקבות רפורמת בכר ש"חיסלה" אז את קופות הגמל ששימשו כמוצר חיסכון מרכזי. החל מ-2008 לא ניתן יותר לפתוח חיסכון בקופת גמל, ולהנות מהטבות העבר כמו פטור ממס על הרווחים ואפשרות למשיכת הכסף כעבור 15 שנים. משנת 2008 החיסכון בקופות הגמל הפכו לחיסכון לקצבה בלבד שמיועד לגיל הפרישה. כאשר יורד מוצר מהמדף, תמיד נמצא לו תחליף. במקרה הזה פוליסות החיסכון, תפסו את מרכז הבא במקומן של קופות הגמל והפכו למכשיר חיסכון מרכזי. זאת, בעיקר כתוצאה מעידוד של הרגולטור שהעניק יתרונות מיסוי ששינו את הכללים והפכו את כל האלטרנטיבות האחרות כמו קרנות הנאמנות וניהול התיקים לאלטרנטיבות השקעה נחותות.




איך זה עובד?


ניתן להפקיד לחיסכון סכום חודשי קבוע או סכום חד פעמי. אין בעיה גם לשלב בין השניים. מרבית ההפקדות לפוליסות החיסכון הן באמצעות אנשי מקצוע בעל רישיון פנסיוני, כלומר סוכן ביטוח או סוכן פיננסים. בעת ההפקדה לתכנית יש לבצע 3 החלטות: 1. בחירת איש המקצוע – החשיבות של איש מקצוע בתהליך היא בעיקר בשלב של התאמת המוצר לצרכים של החוסך וכן ליווי של ההפקדה והמשך בקרה ומעקב אחר ההשקעה. 2. בחירת מנהל השקעות - לכל פוליסת חיסכון יש מנהל השקעות שונה ותמהיל נכסים שונה. כך למשל יש את מגוון של הראל, קשת של מגדל ולעומת זאת בחברת הביטוח הכשרה, יש שילוב של מספר רב של מנהלי השקעות וניתן לבחור כיום את אלטשולר שחם, ילין לפידות, מור ועוד. בחירת הגוף המנהל מתבססת אמנם על נתוני עבר ואין הבטחה לעתיד, אבל הם נותנים תמונה ברורה של הגופים המובילים לאורך השנים. בנוסף, ישנם פרמטרים שונים ומדדים אחרים שניתן לראות מלבד תשואה באתר ביטוח נט של משרד האוצר, שמאפשרים לבחון את איכות הגוף המנהל. 3. בחירת מסלול ההשקעה – ניתן לבחור בכל חברת ביטוח במגוון מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות – למרות זאת כשני שליש בוחרים במסלול הכללי עם חשיפה של 40% למניות והשליש הנוספים בוחרים במסלול אג"ח סולידי או מסלולי מנייתי.




למי זה מתאים?


פוליסות החיסכון מתאימות במיוחד למי שכבר משקיע את כספו בשוק ההון במוצרי השקעה כמו קרנות נאמנות ותיק השקעות עם היועץ בבנק או לחלופין בתיק השקעות מנוהל בבית השקעות. יתרונות ההשקעה בפוליסת החיסכון 1. מיסוי ומעבר בין מסלולי השקעה - היתרון הגדול של פוליסות החיסכון הן בהיבט המס, שבא לידי ביטוי בדחיית תשלום המס על הרווחים עד לתום תקופת החיסכון - הטבה שעל פני מספר שנים יכולה להסתכם באלפי שקלים. יתרון נוסף הוא שניתן לעבור בין מסלולים ללא אירוע מס, כלומר החוסך רוצה לעבור ממסלול כללי של 40% מניות – דמי הניהול נשארים זהים ואין אירוע מס, כלומר כל עוד לא מימשנו את ההשקעה, הרווחים שנצברו, ממשיכים לעבוד ומיצרים תשואה נוספת, שנקראת ריבית דריבית. יתרון המיסוי הוא האקס פקטור, שמרגיז היום את מנהלי קרנות הנאמנות ומנהלי התיקים שטוענים לאפליה ולתחרות לא שווה. וזה אכן נכון, לפוליסות החיסכון, יש יתרון מיסוי מובנה וכל עוד זה לא ישתנה, כספים ימשיכו לנוע בכיוון אחד מקרנות הנאמנות וניהול התיקים שמנהלות מאות מיליארדים, לפוליסות החיסכון שמנהלות כיום עשרות מיליארדים. 2. עלויות קבועות וניהול איכותי – העלויות בפוליסות החיסכון הן קבועות ועומדות על 0.8%-0.9% ואין עלויות נוספות לבנק, כי מדובר במוצר חוץ בנקאי, שמנוהל בחברות הביטוח. לצורך השוואה, במוצרי חיסכון מתחרים כמו קרנות נאמנות, גובים דמי ניהול שנתיים שנעים בטווח רחב של 1.25% בקרן מניות של מור ועד 2.5% בקרן מניות של ילין לפידות. בנוסף, לקרנות הנאמנות יש עלויות נוספות של הקרן כמו שיעור הוספה, דמי נאמנות וכמובן ה"עלות הנסתרת" לבנק שנקראת, עמלת דמי משמורת. עמלה היסטורית ומיותרת שגובה הבנק מידי שנה ועומדת על 0.15% ל-0.6% מסך ההשקעה. כלומר על השקעה של מיליון שקל תשלמו 1,500-6000 שקל כל שנה. 3. נזילות וגמישות בהפקדות – ניתן להפריד באופן חד פעמי או לבצע הפקדה חודשית. מנגד, יש אפשרות למשיכה חודשית מהחיסכון שתאפשר הכנסה חודשית (מעין משכנתא הפוכה) הכספים נזילים וניתנים למשיכה בכל רגע נתון. 4. הלוואה ומינוף – אפשרות לקבל הלוואה עד 80% מכספי החיסכון בריבית של פריים (1.75%) מינוס חצי אחוז, כלומר 1.25%. מתאים בעיקר לצעירים עם תיאבון לתשואה המעוניינים להשקיע לטווח ארוך ולמקסם את הרווחים. לחלופין למי שיש הלוואות ניתן לחסוך את הפער בריביות על ידי קבלת אשראי זול לסגירת אשראי יקר בבנק 5. חשיפה להשקעה בנכסים לא סחירים - פוליסת החיסכון רשאיות להשקיע בנכסים לא סחירים, כלומר שאינם נסחרים בבורסה, ויש להם תשואה שאינה תלויה בבורסה כמו למשל: השקעה בתשתיות כמו כביש 6 תחנת הכח דליה, הלוואות פרטיות ועוד אפיקי השקעה שמאפשרים גיוון ויציבות לתיק ההשקעות.




יתרונות קופת הגמל להשקעה


היתרון העיקרי של קופות הגמל להשקעה טמון בהטבות המס שהן מציעות, אלא שנכון ל2020 ועל רקע חסרונה של ממשלה מתפקדת, ההטבות טרם אושרו בכנסת. אז מהן ההטבות? מה קיים כבר ומה עדיין לא בתוקף? 1. מעבר בין מסלולי השקעה - הטבה קיימת - ניתן כיום לעבור בין מסלולי ההשקעה השונים (מניות, כללי, סולידי) באותה קופת גמל ללא אירוע מס. מדובר, ביתרון משמעותי שחוסך תשלום מס מיותר שקיים בקרנות נאמנות או תיק השקעות. אין סיבה לשלם מס בגלל שינוי רמת הסיכון - זה מקטין את שווי התיק ופחות כסף עובד. המעבר בין מסלולי ההשקעה ללא תשלום מס – הטבה משמעותית שיכולה להסתכם באלפי שקלים על פני השנים והיא קיימת גם במוצר השקעות דומה כמו פוליסת חיסכון שנקראת גם פוליסה פיננסית שעליו ניתן לקרוא במאמר נפרד. 2. מעבר בין גופים מנהלים - הטבה שלא בתוקף - מעבר בין קופה אחת לקופה אחרת לא אפשרי כיום. לצורך הדוגמא: אם יש לי קופת גמל להשקעה בפסגות ואני רוצה לעבור לניהול של בית השקעות אחר כמו אלטשולר שחם או אנליסט ללא אירוע מס - האפשרות חסומה. כלומר, כדי לעבור לגוף השקעות אחר, צריך לממש את ההשקעה לשלם מס על הרווחים ואז להפקיד שוב לקופה גמל חדשה. 3. פטור ממס למי שבוחר למשוך הכסף כקצבה - הטבה לא בתוקף - משיכה זו אינה אפשרית כיום גם למי שעומד בתנאים, כלומר חצה את גיל 60 ומעוניין למשוך את הכסף כקצבה. כלומר, כל מי שרוצה לממש את האופציה למשוך את הכספים בדרך של קצבה חודשית ולהנות מפטור מלא ממס על הרווחים צריך להמתין לאישור הרגולטור בכנסת. באופן כללי, האופציה למשוך את הכספים כפנסיה היא חלומם הרטוב של פקידי האוצר, אבל החוסך הממוצע, ככל הנראה לא מתכוון להשאיר את הכסף שחסך בקופה להשקעה ולייעד אותו לפנסיה. לפיכך, היתרון המשמעותי הוא היכולת לעבור בין מנהל השקעות אחד למנהל השקעות אחר ללא אירוע מס, הטבה שאם תאושר תעודד יותר תחרות ותעשה טוב לחוסכים. יתרונות נוספים לקופות הגמל להשקעה: 1. חשיפה נמוכה יותר לבורסה ותמהיל השקעות מגוון יותר – למוצרים המתחרים כמו תיק השקעות או קרנות נאמנות, קיימת מגבלה להשקעה בשני מוצרים בלבד - אגרות חוב ומניות. בקופת הגמל לעומת זאת, יש חשיפה למגוון רחב יותר של השקעות שמניבות יותר מאגרות החוב. כך למשל, קופת הגמל יכולה להשקיע בנכסים שלא נסחרים בבורסה ולכן פחות מושפעים ממנה. לא חסרות דוגמאות: נדל"ן מניב, הלוואת פרטיות, קרנות גידור ועוד מכשירים מתוחכמים שיכולים להשיג תשואה עודפת במיוחד בסביבת הריבית הנמוכה, תוך הקטנת התנודתיות בשל חשיפה נמוכה יותר לשוק ההון. 2. עלות זולה וניהול איכותי – זה יישמע מצחיק, אבל אפשר להפקיד היום 100 אלף שקל בקופות גמל של אלטשולר שחם או ילין לפידות - מהמובילים במנהלי ההשקעות ולשלם דמי ניהול שנתיים של סביב 0.7%. לעומת זאת, מי שיפקיד 500 אלף שקל בתיק השקעות באותם בתי השקעות ישלם סביב 1%-1.2% דמי ניהול שנתיים. אותו מנהל, רמת סיכון זהה, ופער עלויות משמעותי. מתנתקים מהבנק ומתנתקים מעלויות: בניגוד לקרנות נאמנות בבנק או תיק ני"ע בבנק, בקופת גמל להשקעה אין את עמלות הבנק, כי הן מוצר חוץ בנקאי ולכן אין צורך בתשלום של עמלות מיותרות ומרגיזות כמו פעולות קניה ומכירה גבוהות של 0.2% לפעולה ועמלת דמי משמרת של 0.15%-0.6% שגובה הבנק מכל שווי התיק! לצורך המחשה על תיק של 1 מיליון שקל, ישלם משקיע שיש לו תיק השקעות מנוהל בבנק סכום שנע בטווח של 1,500 ל-6000 ₪ - כל שנה, על עמלה שנקראת דמי משמרת – ואני מבטיח לכם שאין מי ששומר על הניירות – מדובר בעמלה היסטורית שעדיין קיימת. 3. גמישות בהפקדה ובמשיכה – יתרון חשוב ונוח הוא הגמישות בסכום שתבחרו להפקיד. ניתן להפקיד כל סכום מעל המינימום שעומד על 100-200 שקלים לחודש ולנהל את ההשקעה במנותק מהחשבון השוטף בבנק. באופן פיסכולוגי קשה יותר למשוך חסכון שמנוהל מחוץ לבנק. כולנו מכירים את הפיתוי למשוך חסכונות ברגע שההוצאות עולות. תיק ההשקעות שנמצא בבנק נמצא תמיד מול העיניים ומכאן הדרך למימוש חלק מתיק ההשקעות בבנק קצרה. ההרגל הזה מוביל להפסקת החיסכון ולנגיסה בחסכונות לטובת ההוצאות שגדלות כי יש מימון זמין. ולפיכך נכון לנתק את ההשקעה מהחשבון השוטף, להחליט על סכום מקסימלי שניתן לחסוך ושהסכום יירד כחלק מההוצאות השוטפות.




האותיות הקטנות של פוליסת החיסכון


לפוליסת החיסכון יש הטבת מס ששווה אלפי שקלים כל שנה שאף אחד כמעט לא מכיר. מדובר בסעיף 125ד לתקנות מס הכנסה. הסעיף זה, מקנה הטבת מס שמסכמת באלפי שקלים כל שנה והיא מיועדת לחוסכים מעל גיל 70 ושנולדו לפני או במהלך שנת 1948. חשוב לזכור: הטבת המס היא לא אוטומטית והיא דורשת פעולה אקטיבית של ביצוע מכירה רעיונית של ניירות הפוליסה בתנאי שהיו רווחים באותה שנה, שכן המטרה היא להימנע מהתשלום מס ואם אין רווח אין גם מס.




השורה התחתונה לעצלנים


פוליסת החיסכון הן אלטרנטיבה ראויה לחסכון לכל מטרה עם יתרונות מיסוי משמעותיים שהופכים את המוצרים המתחרים: קרנות הנאמנות ותיקי השקעות בבנק למוצרים נחותים. לפוליסות הפיננסיות תמהיל השקעה מגוון יותר וניתן להנות במוצר אחד ממספר מנהלי השקעות כמו בפוליסת חיסכון של הכשרה – מוצר שמאפשר שילוב של ארבעה מנהלי השקעות במוצר אחד. אם לא שמעתם על פוליסות החיסכון עדיין, זה בעיקר כי לבנקים אין אינטרס לשווק אותו ולכן תעשו לעצמכם טובה ותבדקו אותו בעצמכם. ייתכן כי בעתיד הלוביסטים של הבנקים, יצליחו לבטל את יתרונות המיסוי של המוצר, ולכן כדאי לבחון כבר היום אם המוצר הזה מתאים לכם, כמו משקיעים מתוחכמים שכבר נהנים מהיתרונות והתשואות היפות של הפוליסות בשנים האחרונות. יחד עם קופת הגמל להשקעה, מהוות פוליסות החיסכון את מוצרים המועדפים על ידי הרגולטור שנותן למוצרי החיסכון הללו רוח גבית בדמות תמריצים והטבות מס מהמדינה ואם נותנים – תיקחו! (1.75%)





תיקון 190

 

תיקון 190 הוא מפץ בעולם הפנסיה והפיצויים עבור אנשי המקצוע. למרות זאת, מי שירשום תיקון 190 בגוגל לא יראה מילה או חצי על פנסיה או על פיצויים – במקום זאת, כל העמוד יהיה גדוש בתוצאות שקשורות לנושא אחר לגמרי - השקעה לפי תיקון 190, שהפכה להשקעה המרכזית והמועדפת בשנים האחרונות לבני הגיל השלישי.  

גם כאן, המיקוד יהיה בחלק שנוגע להשקעה לפי התכנית, שגורמת למיליארדי שקלים כל שנה לנוע מחסכונות, פק"מים והשקעות בני"ע בבנקים לכיוון מרכזי אחד - השקעה בקופות הגמל, לפי תכנית תיקון 190.  

 

לאורך הדרך, אנסה לתת מענה לסוגיות הבאות:

רקע היסטורי קצר


קופות הגמל עד שנת 2008 היו מוצר חיסכון פופולארי ואהוב על עם ישראל. מי שזוכר את שנות ה80 וה-90 בוודאי מכיר את הלך הרוח של התקופה. קופות הגמל, העניקו תמריצים להשקעה עם הטבות מס על ההפקדות, פטור ממס על הרווחים ואפשרו למשוך את הכסף לאחר 15 שנה - זו הייתה שעתן היפה של קופות הגמל. ואז החל עידן חדש, ב-2008 החליטו במשרד האוצר, לשנות את כללי המשחק ולבטל את האפשרות למשיכת הכספים כהון, ולפיכך נקבע כי כל הפקדות כספים לקופת גמל החל מ-2008 יהיו מיועדות לחיסכון לפנסיה בלבד. כלומר, הכספים שיופקדו החל משנה זו יהיו ניתנים למשיכה רק כפנסיה חודשית החל מגיל 60. מה יקרה למי שבכל זאת ימשוך את הכספים לפני היציאה לפנסיה? טכנית ניתן למשוך, אך מי שיעשה זאת, ייאלץ לשלם "קנס" – מס של 35% על הסכום שנמשך! ההחלטה ההיא שנקראת תיקון 3, ביטלה את היתרון המרכזי של קופות הגמל - האפשרות לפגוש את הכסף לפני הפנסיה. וכך, החוסכים הצביעו ברגליים וחלה עצירה כמעט מוחלטת של הפקדות לקופות הגמל. בתחילת 2012 יצא תיקון 190, שהעיר מחדש את התעשייה הרדומה של ענף קופות הגמל, שחזרה לאור הזרקורים עם זרימה של מיליארדי שקלים כל שנה של חוסכים אמידים ומתוחכמים, שזיהו את ההזדמנות.




מה זה תיקון 190?


מדובר בתיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שעוסק בסוגיות מורכבות כמו הטבות מיסוי על הפנסיה והפיצויים והקשר בינהם. אחד מיתרונות התיקון הוא הטבות מיסוי משמעותיות לקופות הגמל, שהפכו לאטרקטיביות עבור מי שמתאים לתנאי התכנית ויש לו כסף פנוי להשקעה. וכך, מאז 2014 יש זרימת כספים מוגברת של פנסיונרים אמידים, שנוהרים להפקיד את הכספים הפנויים שלהם בבנק לתכנית החוץ בנקאית של האוצר מכל הסיבות הנכונות ובראשן יתרונות המיסוי, העלויות הנמוכות והתשואות היפות של קופות הגמל. זאת, ביחס לאלטרנטיבות השקעה אחרות נחותות יותר שנמצאות על המדף, כמו תיק השקעות מיועץ בבנק או מנוהל בבית השקעות.




למי זה מתאים?


תיקון 190 מתאים לפלח אוכלוסייה עם 3 מאפיינים עיקריים: 1. גיל - בני הגיל השלישי, כלומר מעל גיל 60 2. גובה הפנסיה - כדי להתאים לתכנית יש לעמוד בתנאי של קבלת פנסיה או צפי לקבלת פנסיה מקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים של למעלה מ-4500 שקלים, נכון ל-2020. 3. כסף פנוי להשקעה - לתכנית אין סכום מינימום להשקעה, אך בדר"כ השקעה בתכנית היא של 500 אלף שקלים ומעלה, שמקורם יכול להיות פיקדון, תכנית חיסכון או ני"ע. כשמחברים את המאפיינים הללו לרוב, הפרופיל של המשקיע בתכנית 190 הוא של גמלאים, שמבינים שפק"מ בבנק זה ראשי תיבות של "פה קבור הכסף" עם ריבית אפסית. לחלופין, נמאס להם מהתשואות הנמוכות של 3% בממוצע בשנה בתיק ההשקעות והם שבעים מהתחושה החמוצה הזו, שהבורסה עולה וההשקעות שלהם תמיד עושות פחות. תיקון 190 עבור אותם חוסכים, הוא אפיק מצוין שמאפשר להם לממש את המטרה שלהם והיא לשמור על ערך הכסף וגם שהוא יעבוד ויניב רווחים של 5%-6% בממוצע לשנה, במסלול סולידי ובלי הרפתקאות מיוחדות.




איך זה עובד?


התכנית שנקראת "תיקון 190" קיימת בכל בתי ההשקעות וחברות הביטוח והיא מאפשרת למי שעומד בתנאי התכנית, להפקיד כספי חיסכון פרטיים לקופת גמל רגילה וליהנות מכל היתרונות של קופת גמל רק עם בונוס, שמאפשר משיכה של הכספים אחרי גיל 60 באחת משתי האפשרויות: 1. משיכה קצבתית – אפשרות למשוך את הכסף באופן של קצבה חודשית, כמו פנסיה רק שהיא פטורה ממס לכל החיים. מתאים במיוחד למי שהפנסיה שלו נמוכה ורוצה להגדיל אותה ולהנות מהפטור ממס. 2. משיכה חד פעמית – ניתן למשוך חלק מהסכום או את כולו ולשלם מס של 15% נומינלי על הרווחים, לעומת שיעור מס של 25% ריאלי הנהוג על השקעות בני"ע. ריאלי, נומינלי – מילים מבלבלות...הנקודה הזו היא היתרון המרכזי של תיקון 190 ולכן אחדד את הנקודה עם דוגמא: תכירו את בנצי, פנסיונר בן 68 עם הון פנוי של 2 מיליון שקל, שהחליט לפצל את ההשקעה בתחילת 2019 לשתי השקעות: - מיליון שקלים דרך יועץ ההשקעות בבנק. - מיליון שקלים בקופת גמל לפי תיקון 190. בסוף 2019, כלומר לאחר שנה שני אפיקי ההשקעות עלו ב-10% האינפלציה עלתה ב-1% (כלומר הייתה עליית מחירים ששחקה את ערך הכסף ב-1%) בנצי שמח על הרווחים ומחליט לממש את ההשקעה. בעת המימוש, הוא משלם מס שונה בכל אחת מההשקעות שבחר: בתיק ההשקעות בבנק ישלם בנצי מס בשיעור של כ- 25% על רווח שמעל האינפלציה, כלומר, אם הרוויח 10% והאינפלציה עלתה ב-1% הוא ישלם 25% מס על רווח של 9% (הרווח שמעל האינפלציה), כלומר מס של 25% מרווח של 90,000 שקלים. תשלום המס על רווחים בבנק: 22,500 שקלים בקופת גמל לפי תיקון 190: ישלם בנצי מס של 15% על הרווח הנומינלי שהסתכם ב-100,000 שקלים. תשלום המס בקופת הגמל: 15,000 שקלים. בקופת הגמל לפי תיקון 190, הרווח לחוסך במקרה הספציפי הזה הוא 7,500 שקל שנובעים מהבדלי המיסוי, שנוצרו כתוצאה מתמריצים של האוצר לעודד חיסכון בקופת הגמל על פני השקעות בבנקים. נקודה חשובה היא האינפלציה. בשנים האחרונות האינפלציה בישראל אפסית, כלומר אין עליית מחירים ולכן כל עוד סביבת הריבית נמוכה - הפער בין שתי שיטות המיסוי הופך את המוצרים המתחרים של תיקון 190 כמו תיק השקעות וקרנות נאמנות למוצרים נחותים. מה יקרה אם האינפלציה תעלה ל-5%? במקרה זה, מסלול המס הריאלי בתיק ההשקעות בבנק, הייתה משתלמת יותר למשקיע, וזה בדיוק היתרון של תיקון 190 - הגמישות בכל רגע נתון, למשוך את הכסף ולהעביר אותו למוצר אחר. זאת, מהסיבה שמדד המחירים מתפרסם כל חודש ואם נוצרת מגמה של עליית מחירים, תמיד ניתן לממש את ההשקעה – זה תכנון של מס לגיטימי וחכם, שהמטרה לשלם פחות על הרווחים ולהישאר עם יותר מהם. ישנן 3 החלטות שצריך לקבל: 1. בחירת איש המקצוע – בניגוד לקרן נאמנות או ניהול השקעות בניירות ערך בבנק או בבית השקעות, הפקדה לתיקון 190, מחייבת פניה לאיש מקצוע בעל רישיון פנסיוני. זאת, מהסיבה שמדובר במוצר פנסיוני (קופת גמל) שכפוף לפיקוח של משרד האוצר. לפיכך, חשוב לבחור באיש מקצוע, שאתם סומכים עליו שילווה את תהליך ההפקדה, וחשוב מכך, שיעקוב אחר ההשקעה ויתאים את מאפייני ההשקעה בהתאם לצורכי המשקיע. 2. התאמה לצורך - חשוב לבחון יחד עם איש המקצוע את ההתאמה של התכנית לצרכים שלכם, ובראשן מטרת ההשקעה - הגדלת ההון או הגדלת הפנסיה, לאחר מכן קביעת הסכום הרצוי להשקעה, טווח ההשקעה, הכרה של תנאי המשיכה, היבט המיסוי, מינוי מוטבים ועוד. הדבר נכון שבעתיים אם אתם לקראת פרישה. 3. בחירת מנהל השקעות ורמת סיכון - לאחר שהחלטתם שהתכנית מתאימה עבורכם, עליכם לבחור יחד עם בעל הרישיון את גוף השקעות שינהל עבורכם את הכספים ואת רמת הסיכון. חשוב להסתמך על נתונים של אתר 'גמל נט' של משרד האוצר, שמציג בצורה שקופה את כל הביצועים בחתכי זמן שונים של הגופים המנהלים כמו אלטשולר שחם, ילין לפידות ובתי השקעות וחברות ביטוח נוספות – שכולם ללא יוצא מן הכלל מאפשרים הפקדה לתכנית. ההשוואה בין הגופים נעשית ביחס לאופי ההשקעה שנבחרה, שלרוב המסלול הפופולארי הוא מסלול של עד 15%-20% מניות.




יתרונות ההפקדה לתכנית לפי תיקון 190


1. פחות מס יותר רווח – לקופות הגמל יש יתרונות מס מובנית בחסות המדינה קופות הגמל על פני מוצרי השקעה אחרים בבנק והן מקנות 5 הטבות: ֻ- מס מופחת על הרווחים - אפשרות לתכנון מס חכם ולשלם מס של 15% על הרווחים הנומינליים, במקום 25% על הרווחים הריאליים. בסביבת אינפלציה אפסית כמו בשנים האחרונות מדובר ביתרון משמעותי, שמפחית את המס שנשלם על הרווחים יכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים על פני מספר שנים. - פטור ממס למשיכת הכסף כפנסיה - הטבה אופציונלית, המאפשרת פטור ממס למי שיבחר למשוך את הכסף בדרך של קצבה חודשית. - דחיית מס – הכלל פשוט כל עוד לא מימשנו את ההשקעה לא נשלם מס על הרווחים. בכל רגע נתון אפשר לשנות את מסלול ההשקעה או לעבור לקופת גמל של מנהל השקעות אחר מבלי ליצור אירוע מס והרווחים ממשיכים לעבוד וייצר עוד כסף. - לצורך השוואה בתיק השקעות אם רוצים לשנות את רמת הסיכון, צריך למכור ולקנות אגרות חוב ומניות ומשלמים מס מיותר על רווחים. במכשירים שאינם משלמים מס לאורך הפעילות, כמו שמאפשר תיקון 190, הרווח שמתקבל מושקע במלואו בחזרה בשוק ההון ומגדיל את הרווח לאורך שנים ובמיוחד בתקופות של תשואות נמוכות. - הטבת מס ליורשים – במידה של פטירת החוסך עד גיל 75, יקבלו המוטבים פטור מלא ממס על הרווחים במשיכה של כל הסכום. לאחר גיל 75 במקרה של פטירת החוסך, היורשים ישלמו את שיעור המס שנקבעה בתכנית - 15% על הרווח הנומינלי, כלומר במילים אחרות היורשים נכנסים לנעליו של המנוח. 2. עלויות זולות וניהול מקצועי – קופות הגמל הן אפיק השקעה זול בעשרות אחוזים מאפיקי השקעה המנוהלים בבנקים כמו קרנות נאמנות ותיקי השקעות. אחת הסיבות היא, שהן מוצר שמנוהל מחוץ לבנק ואין צורך לשלם את עמלות הבנק השונות כמו עמלות קניה ומכירה (0.2% בממוצע לפעולה) ועמלת דמי משמרת שנתיים, שנעים בין 0.15% מהיקף התיק ללקוחות שמתמקחים לבין 0.6% ללקוחות שלא שואלים. 3. תמהיל השקעות רחב – קופות הגמל בניגוד למוצרי השקעה בבנק או בבית השקעות, נהנות מאפשרויות השקעה רחבות יותר שמאפשרות למנהלי הקופה לרכוש נכסים לא סחירים כמו נדל"ן, קרנות והלוואות פרטיות, פרויקטים ותשתיות כמו כביש 6, מנהרות הכרמל ועוד. נכסים לא סחירים, נקראים כך כי הם לא נסחרים בבורסה, ולכן כאשר הבורסה יורדת הם מהווים עודן לתיק ההשקעות. 4. הלוואה ומינוף – קופות הגמל הן מקור הלוואה זול משמעותית מהבנקים. בדרך כלל מרבית הגופים המנהלים את קופות הגמל מאפשרים לקבל הלוואה של עד 80% מסכום ההשקעה בריבית של פריים (1.75%) מינוס חצי אחוז, כלומר 1.25% ריבית שנתית. הריבית האטרקטיבית של ההלוואה יכולה לתת מענה ממצד אחד לחובבי סיכון שרוצים למקסם את הרווחים ומנגד, פיתרון עבור מי שזקוק לכסף ולא רוצה לממש את ההשקענ או לחלופין אופציה פחות סבירה מי שיש לו הלוואות קיימות בבנק בריבית גבוהה יותר, כלומר להחליף אשראי יקר באשראי זול. 5. הורשה בין דורית – יתרון חשוב למי שרוצה שקט נפשי ולבחור מראש מי יקבל את הכספים במקרה של פטירה של החוסך. השקעה בקופת גמל, מאפשרות מינוי מוטבים שאליהם יעברו הכספים במקרה פטירה, ללא צורך בהצגת צו ירושה או צוואה כפי שנהוג בתיק השקעות בבנק.




השורה התחתונה לעצלנים


בסביבת האינפלציה האפסית הנוכחית, תיקון 190 הוא מוצר ההשקעה האטרקטיבי ביותר למי שמתקרב לפנסיה או כבר גמלאי, יש לו כספים להשקעה ומקבל או צפוי לקבל פנסיה של 4,500 ומעלה. יתרונות המיסוי שמעניקה המדינה לקופות הגמל כדי לעודד חיסכון, הופכות את המוצרים המתחרים בבנק כמו קרנות הנאמנות ותיקי השקעות למוצרים נחותים. אז למה עדיין מעל 500 מיליארד שקל מנוהלים במכשירים נחותים כמו קרנות נאמנות ותיקי השקעות בבנק? מהסיבה הפשוטה, אלו מוצרים רווחיים מאד לבנק. איזה אינטרס יש לבנק לספר לציבור על תיקו 190 שמנוהל מחוץ לבנק בפיקוח המדינה ולוותר על הכנסות?




האותיות הקטנות של תיקון 190 שחשוב להכיר


יש 2 נקודות מהותיות שחשוב להכיר לפני שמפקידים את הכספים לתכנית: 1. משיכת הכספים – כדי למשוך את הכספים שהופקדו בכל רגע נתון, צריך לעמוד ב-2 תנאים מצטברים: להיות מעל גיל 60 ולהוכיח קבלת פנסיה מקרן פנסיה או ביטוח מנהלים) של לפחות 4500 שקלים - סכום שהוגדר כ"קצבה מזערית", כלומר הקצבה המינימלית שקבע הרגולטור. למה נקבעה קצבה מינימלית ? מדינת ישראל, רוצה לוודא שלכל מי שיוצא לפנסיה יהיה לפחות את 4500 שקלים שיוכל להתקיים ואם הוא הגיע לסכום הזה היא מאפשרת לו למשוך את הכספים שמעבר באופן של משיכה מלאה או חלקית ולפגוש את הכסף תוך 4 ימי עסקים בחשבון הבנק שלו. למה זה חשוב? יש הרבה מקרים של חוסכים שביצעו הפקדה לתיקון 190 ושכחו להגיד להם שהם יוכלו למשוך את הכסף רק כאשר תהיה להם פנסיה. לדוגמא: אדם שהפקיד בגין 52 סכום של 2 מיליון שקל ואז הוא מגלה שרק בגיל 67 כאשר יפרוש ויקבל פנסיה יוכל להוציא את הכסף – כלומר, הכסף סגור ל-15 שנה ואם ירצה למשוך את הכסף ישלם "קנס" בדמות מס של 35% על משיכה שלא כדין! במילים אחרות אם ירצה למשוך את הכסף בגיל 55 או אפילו 60 הוא ישלם לפחות 700 אלף ₪ מס על חסכונות פרטיים. מקרה חמור יותר, הוא מצב בו אדם מגיל לגיל פרישה, אך אין לו בגלל פנסיה ולכן הסכום כולו הופך שוב לחייב במס של 35%. 2. השכבה הראשונה של ההשקעה- להשקעה בתיקון 190 יש שכבה ראשונה של 35,000 שקלים. מדובר בסכום ש"ננעל" ולא ניתן למשוך אותו ללא אישור של פקיד שומה. מאיפה הגיעו ה-35,000 ₪ ולמה צריך לשלם עליהם מס? מדובר בתקרה השנתית שלפיה כל עצמאי יכול להפקיד למוצר פנסיוני כמו קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. מכיוון שמדובר במוצר פנסיוני ובהפקדה באופן עצמאי, מבחינת מס הכנסה החוסך מקבל הטבת מס של הסכום הנ"ל ולכן המשיכה שלו תהיה חייבת במס שולי בדיוק כמו המס בתלוש השכר. למה חשוב להכיר את השכבה הראשונה? מהסיבה הפשוטה שכדאי לדעת שאפשר לנצל את הטבת המס שיכולה להגיע לסכום של 10,000 שקלים. בנוסף למי שמראש מייעד לחסוך את הכסף לילדיו שמוגרים כמוטבים, אזי השכבה הראשונה הזו תהיה פטורה ליורשים.





© כל הזכויות שמורות לאסף מליחי