התכנית שנקראת "תיקון 190" קיימת בכל בתי ההשקעות וחברות הביטוח והיא מאפשרת למי שעומד בתנאי התכנית, להפקיד כספי חיסכון פרטיים לקופת גמל רגילה וליהנות מכל היתרונות של קופת גמל רק עם בונוס, שמאפשר משיכה של הכספים אחרי גיל 60 באחת משתי האפשרויות:
1. משיכה קצבתית – אפשרות למשוך את הכסף באופן של קצבה חודשית, כמו פנסיה רק שהיא פטורה ממס לכל החיים. מתאים במיוחד למי שהפנסיה שלו נמוכה ורוצה להגדיל אותה ולהנות מהפטור ממס.
2. משיכה חד פעמית – ניתן למשוך חלק מהסכום או את כולו ולשלם מס של 15% נומינלי על הרווחים, לעומת שיעור מס של 25% ריאלי הנהוג על השקעות בני"ע.
ריאלי, נומינלי – מילים מבלבלות...הנקודה הזו היא היתרון המרכזי של תיקון 190 ולכן אחדד את הנקודה עם דוגמא:
תכירו את בנצי, פנסיונר בן 68 עם הון פנוי של 2 מיליון שקל, שהחליט לפצל את ההשקעה בתחילת 2019 לשתי השקעות:
- מיליון שקלים דרך יועץ ההשקעות בבנק.
- מיליון שקלים בקופת גמל לפי תיקון 190.
בסוף 2019, כלומר לאחר שנה שני אפיקי ההשקעות עלו ב-10%
האינפלציה עלתה ב-1% (כלומר הייתה עליית מחירים ששחקה את ערך הכסף ב-1%)
בנצי שמח על הרווחים ומחליט לממש את ההשקעה. בעת המימוש, הוא משלם מס שונה בכל אחת מההשקעות שבחר:
בתיק ההשקעות בבנק ישלם בנצי מס בשיעור של כ- 25% על רווח שמעל האינפלציה, כלומר, אם הרוויח 10% והאינפלציה עלתה ב-1% הוא ישלם 25% מס על רווח של 9% (הרווח שמעל האינפלציה), כלומר מס של 25% מרווח של 90,000 שקלים.
תשלום המס על רווחים בבנק: 22,500 שקלים
בקופת גמל לפי תיקון 190: ישלם בנצי מס של 15% על הרווח הנומינלי שהסתכם ב-100,000 שקלים.
תשלום המס בקופת הגמל: 15,000 שקלים.
בקופת הגמל לפי תיקון 190, הרווח לחוסך במקרה הספציפי הזה הוא 7,500 שקל שנובעים מהבדלי המיסוי, שנוצרו כתוצאה מתמריצים של האוצר לעודד חיסכון בקופת הגמל על פני השקעות בבנקים.
נקודה חשובה היא האינפלציה. בשנים האחרונות האינפלציה בישראל אפסית, כלומר אין עליית מחירים ולכן כל עוד סביבת הריבית נמוכה - הפער בין שתי שיטות המיסוי הופך את המוצרים המתחרים של תיקון 190 כמו תיק השקעות וקרנות נאמנות למוצרים נחותים.
מה יקרה אם האינפלציה תעלה ל-5%?
במקרה זה, מסלול המס הריאלי בתיק ההשקעות בבנק, הייתה משתלמת יותר למשקיע, וזה בדיוק היתרון של תיקון 190 - הגמישות בכל רגע נתון, למשוך את הכסף ולהעביר אותו למוצר אחר. זאת, מהסיבה שמדד המחירים מתפרסם כל חודש ואם נוצרת מגמה של עליית מחירים, תמיד ניתן לממש את ההשקעה – זה תכנון של מס לגיטימי וחכם, שהמטרה לשלם פחות על הרווחים ולהישאר עם יותר מהם.
ישנן 3 החלטות שצריך לקבל:
1. בחירת איש המקצוע – בניגוד לקרן נאמנות או ניהול השקעות בניירות ערך בבנק או בבית השקעות, הפקדה לתיקון 190, מחייבת פניה לאיש מקצוע בעל רישיון פנסיוני. זאת, מהסיבה שמדובר במוצר פנסיוני (קופת גמל) שכפוף לפיקוח של משרד האוצר.
לפיכך, חשוב לבחור באיש מקצוע, שאתם סומכים עליו שילווה את תהליך ההפקדה, וחשוב מכך, שיעקוב אחר ההשקעה ויתאים את מאפייני ההשקעה בהתאם לצורכי המשקיע.
2. התאמה לצורך - חשוב לבחון יחד עם איש המקצוע את ההתאמה של התכנית לצרכים שלכם, ובראשן מטרת ההשקעה - הגדלת ההון או הגדלת הפנסיה, לאחר מכן קביעת הסכום הרצוי להשקעה, טווח ההשקעה, הכרה של תנאי המשיכה, היבט המיסוי, מינוי מוטבים ועוד. הדבר נכון שבעתיים אם אתם לקראת פרישה.
3. בחירת מנהל השקעות ורמת סיכון - לאחר שהחלטתם שהתכנית מתאימה עבורכם, עליכם לבחור יחד עם בעל הרישיון את גוף השקעות שינהל עבורכם את הכספים ואת רמת הסיכון. חשוב להסתמך על נתונים של אתר 'גמל נט' של משרד האוצר, שמציג בצורה שקופה את כל הביצועים בחתכי זמן שונים של הגופים המנהלים כמו אלטשולר שחם, ילין לפידות ובתי השקעות וחברות ביטוח נוספות – שכולם ללא יוצא מן הכלל מאפשרים הפקדה לתכנית. ההשוואה בין הגופים נעשית ביחס לאופי ההשקעה שנבחרה, שלרוב המסלול הפופולארי הוא מסלול של עד 15%-20% מניות.